Book of Jubilees 4

Chapter 4

א ובשבוע השלישי ליובל השני ילדה את־קין וברביעי ילדה את הבל ובחמישי ילדה את בתה אוֶן:
1 And in the third week in the second jubilee she gave birth to Cain, and in the fourth she gave birth to Abel, and in the fifth she gave birth to her daughter ’Âwân.
ב ובשבוע הראשון ליובל השלישי הרג קין את־הבל על־כי לקח ה' מידו מנחה לרצון ומיד קין לא־לקח לרצון מנחת פרי האדמה:
2 And in the first (year) of the third jubilee, Cain slew Abel because (God) accepted the sacrifice of Abel, and did not accept the offering of Cain.
ג וימיתהו על־השדה ודמיו צעקו מן האדמה השמימה בנאקתו כי נפל חלל:
3 And he slew him in the field: and his blood cried from the ground to heaven, complaining because he had slain him.
ד וישפוט ה' את־קין על־הבל אשר הרג, וישימהו נע ונד בארץ מדמי אחיו ויקללהו מן־האדמה:
4 And the Lord reproved Cain because of Abel, because he had slain him, and he made him a fugitive on the earth because of the blood of his brother, and he cursed him upon the earth.
ה לכן כתוב על־לוחות השמים לאמור ארור מכה רעהו בזדון וכל־הרואים בו יאמרו אמן:
5 And on this account it is written on the heavenly tables, "Cursed is he who smiteth his neighbour treacherously, and let all who have seen and heard say, So be it;
ו והאיש אשר יראהו והחריש מלענות בו ארור כמוהו:
6 and the man who hath seen and not declared (it), let him be accursed as the other."
ז לכן בוא נבוא לענות לפני ה' אלהינו על כל־החטאים אשר נעשו בשמים ובארץ באור ובחושך ובכל מקום:
7 And for this reason we announce when we come before the Lord our God all the sin which is committed in heaven and on earth, and in light and in darkness, and everywhere.
ח ויבכו האדם ואשתו את־הבל ארבעה שבועים:
8 And Adam and his wife mourned for Abel four weeks of years,
ט ובשנה הרביעית לשבוע החמישי התנחם, וידע עוד את־אשתו ותלד לו בן ויקרא את־שמו שת כי אמר שת־לנו אלהים זרע אחר על־הארץ תחת הבל כי הרגו קין:
9 and in the fourth year of the fifth week they became joyful, and Adam knew his wife again, and she bare him a son, and he called his name Seth; for he said "God hath raised up a second seed unto us on the earth instead of Abel; for Cain slew him."
י ובשבוע השישי הוליד את בתו עצורה:
10 And in the sixth week he begat his daughter ’Azûrâ.
יא ויקח קין את־אחותו און לו לאשה ותלד לו את־חנוך מקץ היובל הרביעי:
11 And Cain took ’Âwân his sister to be his wife and she bare him Enoch at the close of the fourth jubilee.
יב ובשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל החמישי נבנו בתים על־האדמה, ויהי קין בונה עיר ויקרא שמה כשם בנו חנוך:
12 And in the first year of the first week of the fifth jubilee, houses were built on the earth, and Cain built a city, and called its name after the name of his son Enoch.
יג והאדם ידע את־חוה אשתו ותלד עוד תשעה בנים:
13 And Adam knew Eve his wife and she bare yet nine sons.
יד ובשבוע החמישי ליובל לקח שת את־אחותו עצורה לו לאשה ותלד לו בשנה הרביעית את אנוש הוא החל לקרוא בשם ה' על הארץ:
14 And in the fifth week of the fifth jubilee Seth took ’Azûrâ his sister to be his wife, and in the fourth (year of the sixth week) she bare him Enos.<br> He began to call on the name of the Lord on the earth.
טו וביובל השביעי בשבוע השלישי לקח אנוש את אחותו נעמה לו לאשה ותלד לו בן בשנה השלישית לשבוע החמישי ויקרא את־שמו קינן:
15 And in the seventh jubilee in the third week Enos took Nôâm his sister to be his wife, and she bare him a son in the third year of the fifth week, and he called his name Kenan.
טז ומקץ היובל השמיני לקח קינן את־אחותו מהללאית לו לאשה ותלד לו בן ביובל התשיעי בשבוע הראשון בשנה השלישית לשבוע ויקרא את שמו מהללאל:
16 And at the close of the eighth jubilee Kenan took Mûalêlêth his sister to be his wife, and she bare him a son in the ninth jubilee, in the first week in the third year of this week, and he called his name Mahalalel.
יז ובשבוע השני ליובל העשירי לקח מהללאל את־דינה בת ברכאל בת אחות אביו לו לאשה ותלד־לו בן בשבוע השלישי בשנה השישית ויקרא את־שמו ירד:
17 And in the second week of the tenth jubilee Mahalalel took unto him to wife Dînâh, the daughter of Barâkî’êl the daughter of his father's brother, and she bare him a son in the third week in the sixth year, and he called his name Jared;
יח כי בימיו ירדו מלאכי ה' הנקראים שומרים על־הארץ ללמד את בני־אדם משפט ומישרים לעשותם בארץ:
18 for in his days the angels of the Lord descended on the earth, those who are named the Watchers, that they should instruct the children of men, and that they should do judgment and uprightness on the earth.
יט וביובל העשתי עשר לקח לו ירד לאשה את ברכה בת רצוצאל בת אחות אביו בשבוע הרביעי ליובל הזה:
19 And in the eleventh jubilee Jared took to himself a wife, and her name was Bâraka, the daughter of Râsûjâl, a daughter of his father's brother, in the fourth week of this jubilee,
כ ותלד לו בן בשבוע החמישי בשנה הרביעית ליובל, ויקרא את שמו חנוך:
20 and she bare him a son in the fifth week, in the fourth year of the jubilee, and he called his name Enoch.
כא הוא היה הראשון מבני אדם הילודים על הארץ, אשר לימד את־הכתב את־הדעת ואת החכמה:
21 And he was the first among men that are born on earth who learnt writing and knowledge and wisdom
כב ויכתוב את אותות השמים לסדר חדשיהם בספר למען ידעו בני אדם את־עת השנים לסדרי חודש וחודש במספרם:
22 and who wrote down the signs of heaven according to the order of their months in a book, that men might know the seasons of the years according to the order of their separate months.
כג ויכתוב בראשונה עדות ויתן לבני־אדם עדות על־משפחות האדמה וילמדם לדעת שבועי היובלים ויודיעם את־ימי השנים ויערוך את־החודשים ואת שבתות השנה הואיל באר להם כאשר הראינו לו לדעת:
23 And he was the first to write a testimony, and he testified to the sons of men among the generations of the earth, and recounted the weeks of the jubilees, and made known to them the days of the years, and set in order the months and recounted the Sabbaths of the years as we made (them) known to him.
כד ואת שכבר היה ואת־אשר בוא יבוא באחרית הימים ראה בחלומו את אשר־יקרא את־בני־האדם לדורותיהם עד יום המשפט:
24 And what was and what will be he saw in a vision of his sleep, as it will happen to the children of men throughout their generations until the day of judgment;
כה את־הכל ראה והבין וכתב בספר לעדות, וישם אותו לעדות על־הארץ לכל־בני האדם ולדורותיהם:
25 he saw and understood everything, and wrote his testimony, and placed the testimony on earth for all the children of men and for their generations.
כו וביובל השנים־עשר בשבוע השביעי לקח לו לאשה את־עדני בת דניאל בת אחות אביו, ובשנה השישית לשבוע הזה ילדה לו בן ויקרא את־שמו מתושלח:
26 And in the twelfth jubilee, in the seventh week thereof, he took to himself a wife, and her name was Ednî, the daughter of Dânêl, the daughter of his father's brother, and in the sixth year in this week she bare him a son and he called his name Methuselah.
כז ויהי בקרב מלאכי אלוהים שש שנים, ויראוהו את־כל אשר על־הארץ ובשמים ממשלת השמש ויכתוב הכל בספר:
27 And he was moreover with the angels of God these six jubilees of years, and they showed him everything which is on earth and in the heavens, the rule of the sun, and he wrote down everything.
כח וישם עדות לענות בשומרים, אשר חטאו בבנות האדם:
28 And he testified to the Watchers, who had sinned with the daughters of men;
כט כי המה החלו להתערב ולהטמא בבנות האדם, ויקם חנוך לעד בכולם:
29 for these had begun to unite themselves, so as to be defiled, with the daughters of men, and Enoch testified against (them) all.
ל וילקח מתוך בני־האדם, ונביא אותו אל־גן העדן לכבוד ולתפארת:
30 And he was taken from amongst the children of men, and we conducted him into the Garden of Eden in majesty and honour,
לא והנהו כותב פה בספר את־פתשגן הדין ואת העונש לצמיתות, וכל רעת יוצאי חלצי בני־האדם:
31 and behold there he writeth down the condemnation and judgment of the world, and all the wickedness of the children of men.
לב ובעבורו הביא ה' את־המבול על־הארץ, כי הושם לאות לער ועונה בכל־זרע בני־איש להזכיר את־כל־מעללי הדורות עד־יום המשפט:
32 And on account of it (God) brought the waters of the flood upon all the land of Eden; for there he was set as a sign and that he should testify against all the children of men, that he should recount all the deeds of the generations until the day of condemnation.
לג ויקרב קטורת לה' לרצון על הר־הנגב, כי בארבע מקומות בחר ה' על הארץ:
33 And he burnt the incense of the sanctuary, (even) sweet spices, acceptable before the Lord on the Mount.
לד הלא המה גן־העדן והר־הקדם וההר הזה אשר אתה עומד עליו היום הוא הר־סיני, והר־ציון אשר יקודש בבריאה החדשה לקדושת הארץ:
34 For the Lord hath four places on the earth, the Garden of Eden, and the Mount of the East, and this mountain on which thou art this day, Mount Sinai, and Mount Zion (which) will be sanctified in the new creation for a sanctification of the earth;
לה בו תתקדש הארץ מכל־אשמה ומכל טומאתה לעולם ועד:
35 through it will the earth be sanctified from all (its) guilt and its uncleanness throughout the generations of the world.
לו וביובל הארבעה עשר לקח מתושלח את־עדין בת עזריאל בת אחות אביו לו לאשה בשבוע השלישי בשנה הראשונה, ויולד בן ויקרא את־שמו למך:
36 And in the fourteenth jubilee Methuselah took unto himself a wife, Ednâ the daughter of ’Âzrîâl, the daughter of his father's brother, in the third week, in the first year of this week, and he begat a son and called his name Lamech.
לז וביובל החמשה עשר בשבוע השלישי לקח לו למך אשה ושמה ביתנה בת ברכאל בת אחות אביו לו לאשה, ובשבוע הזה ילדה לו בן:
37 And in the fifteenth jubilee in the third week Lamech took to himself a wife, and her name was Bêtênôs the daughter of Bârâkî’îl, the daughter of his father's brother, and in this week she bare him a son
לח ויקרא את־שמו נוח לאמור, זה ינחמני מכל־עצבוני ומן־האדמה אשר אררה ה':
38 and he called his name Noah, saying, "This one will comfort me for my trouble and all my work, and for the ground which the Lord hath cursed."
לט ומקץ יובל התשעה עשר בשבוע השביעי בשנה השישית בו מת האדם, וכל־בניו קברוהו בארץ אשר נברא שם והוא היה הראשון אשר נקבר בארץ:
39 And at the close of the nineteenth jubilee, in the seventh week in the sixth year thereof, Adam died, and all his sons buried him in the land of his creation, and he was the first to be buried in the earth.
מ וימת שבעים שנה לפני מלאת לו אלף שנים כי אלף שנים כיום אחד לפי העדות אשר בשמים:
40 And he lacked seventy years of one thousand years; for one thousand years are as one day in the testimony of the heavens
מא לכן כתוב על עץ הדעת לאמור, ביום אכלכם ממנו תמותו:
41 and therefore was it written concerning the tree of knowledge: "On the day that ye eat thereof ye will die."
מב על־כן לא מלאו לו שנות היום ההוא כי אם מת בו:
42 For this reason he did not complete the years of this day; for he died during it.
מג ומקץ היובל הזה הומת קין אחריו בשנה ההיא, ביתו נפל עליו וימת בתוך ביתו ויומת בקרב אבניו:
43 At the close of this jubilee Cain was killed after him in the same year; for his house fell upon him and he died in the midst of his house, and he was killed by its stones,
מד כי באבן המית את־הבל ובאבן הומת גם הוא על־פי משפט־הצדק:
44 for with a stone he had killed Abel, and by a stone was he killed in righteous judgment.
מה לכן חרות על־לוחות השמים לאמור, בדבר אשר המית איש את־רעהו בו יומת כאשר נתן מום בעמיתו כן יעשו לו:
45 For this reason it was ordained on the heavenly tables: "With the instrument with which a man killeth his neighbour with the same shall he be killed; after the manner that he wounded him, in like manner shall they deal with him."
מו וביובל החמשה [ו]עשרים לקח לו נוח אשה ושמה אמצרה בת רקיעאל בת אחותו לו לאשה בשנה הראשונה בשבוע החמישי:
46 And in the twenty-fifth jubilee Noah took to himself a wife, and her name was ’Ĕmzârâ, the daughter of Râkê’êl, the daughter of his father's brother, in the first year in the fifth week:
מז ובשנה השלישית בו ילדה לו את־שם, ובשנה החמשית ילדה לו את־חם, ובשנה הראשונה לשבוע הששי ילדה לו את־יפת:
47 and in the third year thereof she bare him Shem, in the fifth year thereof she bare him Ham, and in the first year in the sixth week she bare him Japheth.
Previous ChapterNext Chapter